<h1>ארחות חיים הלכ' סדר תפלת ר"ה סימן א'</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ערבית שחרית ומנחה מתפללין אבות וגבורו' וקדושת השם ונהגו להוסיף באבות זכרנו. וכתב הב' המנהיג לעולם ישאל אדם צרכיו בלשון מובן וראיה משאלת ישראל בפלגש בגבעה כששאלו בתחלה בלשון שאינו ברור גם התשובה באה בלתי ברורה עד שבררו השאלה ולפי' צריך לומר חיים טובים שתבא השאלה ברורה ע"כ. ובגבורות מוסיפין מי כמוך ובקדוש' השם ובכן ובכן ובכן. ובכ"ן הוא שם שעולה לגימט' אנ"י וה"ו. ואע"ג דאמרינן לא ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונו' ולא בג' אחרונות תשובה לגאון ה"מ צרכי יחיד אבל צרכי צבור אומר דהא עבוד' כלה צרכי צבור היא ואומר במקדש תרצה עבודתנו. ובמס' סופרים כתוב בקושי התירו לומר זכרנו ומי כמוך. וענין אלו ג' ובכן ובכן ובכן שאומרים בקדושת השם ענינם מלכיות זכרונות ושופרות. הראשון שהוא ובכן תן פחדך כלו ענין ממלכה שממליכין אותו על הכל ויעשו כלם אגודה אחת לעשות רצונו. והשני שהוא ובכן תן כבוד הוא לבקש מלפניו זכרון לטובה. והשלישי שהוא ובכן צדיקים הוא מענין שופרות כי הרשעה כלה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ נוטה למה שמצינו בתורת כהנים ובמה בשופר של חירות. ומה שגומרין בה ותמלוך אתה ה' לבדך הוא לומר מעין חתימה סמוך לחתימה שחותם בה המלך הקדוש ואח"כ אומר אתה בחרתנו. ובירושלמי משמע שבכל תפלות היום מתפללים תשע וכן דעת הב' המאור ז"ל אלא שלא נהגו כן ומנהגן של ישראל תורה היא ופוק חזי מה עמא דבר.
